הפרעות שינה

מש = מבחן שרירים

מטופל בתחילת שנות הארבעים פנה ל IPEC בעיקבות סבל של יותר מעשרים שנה מהפרעות שינה. הוא ישן כל השנים האלו בממוצע 3-4 שעות שינה בלילה. מש מצא שהפרעות אלו נבעו מכך שהשעון הביולוגי שלו היה מכוון בהתאם לשעון של ארץ אחרת, בצד השני של העולם. זהו היה מצב של חיים בתנאי ג'טלק. טיפול IPEC קצר של פגישה אחת סידר את השעון הביולוגי לזמן הנכון לגבי מקום מגוריו. השיפור היה מיידי, ובלילה הראשון לאחר הטיפול הוא ישן קרוב ל 8 שעות שינה רציפות. מאז והלאה, לאורך חצי שנה השינה שלו היתה מורכבת מ 7-8 שעות שינה כל לילה ללא יוצא מן הכלל. לאחר חצי שנה החלה הידרדרות קלה בשינה והפרעות בשינה החלו לקרות פעם בכמה ימים. טיפול IPEC בן כמה שעות טיפוליות פתר את הבעייה סופית.

אישה בסוף שנות העשרים פיתחה תופעות של קדחת השחת ( Hay Fever ) מאמצע גיל העשרה. הסימפטומים היו מאד קשים והם נמשכו לאורך מספר ימים כל מספר חודשים. מש גילה שקדחת השחת על תופעותיה נבעה במישרין מאוסף של הרבה טראומות מצטברות בילדותה. איזון אנרגטי שיטתי עזר להעלים את המחסומים האנרגטיים שנבעו מטראומות אלו ובתוך חודשיים של טיפול IPEC התופעות הוכחדו כליל ולא חזרו יותר. ארבע שנים לאחר מכן חזרה המטופלת עם בעיות אחרות לגמרי, הקשורות לשינה ולפעילות מוגברת של מערכת השתן. הבסיס לבעיותיה היה כפי שהסתבר פעם נוספת, רגשי. היא ישנה במשך למעלה מעשר שנים בסביבות 4-5 שעות שינה בלילה והיתה מתעוררת תכופות להשתנה. מש מצא בוודאות רגשות חרדה חזקים הקשורים לילדות וספציפית לגיל 4 בו התגלה אצלה גידול לא ממאיר בבטן התחתונה. אז, היא עברה ניתוח מסובך וכואה להוצאת הגידול והיתה מאושפזת בבית חולים למשך 3 חודשים למטרות טיפולים נוספים והחלמה. מש עזר להבין שלמרות שלילדה היתה משפחה אוהבת ותומכת שבילתה איתה כל יום, רוב שעות היום בבית החולים, הרי שבערב, בית החולים לא איפשר להורים להישאר והם נפרדו מהילדה בלילה עד לבוקר שלמחרת. הלילות יצרו בילדה אימה קשה עליה היא יכולה היתה להתגבר רק על ידי תהליכי הדחקה אינטנסיביים של פחדיה. אך אליה וקוץ בה; מנגנון זה שהציל את בריאותה הנפשית בגיל 4, הפך להיות חלק אינטגרלי מאישיותה, והיא לא ידעה כיצד להיות בלעדיו בחייה הבוגרים. כאדם מבוגר היא פיתחה קריירה באחד מתחומי העיצוב ובמשך שנים ההצלחה רק הלכה והתגברה. היא הקימה קן משפחתי לתפארת והכל היה נפלא עד שקדחת השחת העיבה על חייה, וכשבעייה זו נפתרה החליטה סופסוף לנסות לפתור את הבעיות האחרות. בשלב זה של הטיפול, ההצלחה היתה חלקית ולא מהירה ובטוחה כמו במקרה קדחת השחת. למרות שמש התעקש על חרדה קיומית הקשורה לבעיות השינה וההשתנה המוגברת, המטופלת לא חשה כל חרדה בחייה. לאחר מספר חודשי טיפול אינטנסיביים, המטופלת החלה לחוש בפתאומיות התקפי חרדה קצרים יותר וקצרים פחות, רובם באמצע הלילה. המטפל שציפה לחרדה שתופיע סופסוף כסימן להתקדמות בטיפול, העביר מסר זה בצורה קבועה למטופלת. בתוך תקופה של מספר חודשים, טופלו ונוקו מירב האספקטים של האישפוז הממושך בגיל 4, ובמקביל החרדות החדשות/הישנות, הלכו ונעלמו והשינה התארכה לבסביבות 6-7 שעות בלילה.